לפני כ 25 שנה נכנסתי לעולם ההייטק כמתכנת ומאז עבדתי במגוון תפקידים עד תפקידי האחרון כדירקטור תוכנה בכיר בחברה בה אני עבדתי ב 17 השנה האחרונות, עד שסיימתי את תפקידי שם בנובמבר 2024.
תפקידי הניהול העמידו אותי בפני אתגרים לא פשוטים, הלחץ, ההתמודדות היום יומית מול עובדים, לקוחות והנהלה עשו את שלהם והתחילו לגבות ממני מחיר פיזי מעבר למחיר הנפשי, בדמות 2 פריצות דיסק ועוד מספר בעיות כאלה ואחרות.

במשך לא מעט שנים הייתי עייף ומתוסכל, חוזר הביתה כועס, עצבני וחסר סבלנות.
עד שהגיעה הקורונה. תקופת הקורונה היתה בשבילי מתנה.

העובדה שאני עובד מהבית, הילדים הגדולים בזום (או סתם תקועים בחדר מול הטלפון) והבת הקטנה שהיתה אז בת 3, צמודה אלי כל היום, יושבת עלי בכל זום, קשורה אלי בצורה בלתי רגילה, הפילה לי סופית את האסימון, אני צריך שינוי, אני צריך יותר מזה, מהקרבה הזו, לא להיות הבן זוג והאבא העייף והעצבני.
אני זוכר אותי אומר למיכל אשתי –נמאס לי להגיד נמאס לי.
זאת הנקודה בה המסע והסיפור שלי מתחיל.

הבלוג הזה נפתח מתוך שתי מטרות.
1. עבורי, לעשות לעצמי סדר בראש, להראות לעצמי איזו דרך נהדרת עשיתי ומה מצפה לי בהמשך.
2. עבור אחרים שאולי יקבלו מעט השראה. לא צריך בעיות בריאות ולא צריך מגיפה עולמית כמו הקורונה כדי לקבל טריגר לשינוי, כל מה שצריך זה להכיר בכך שאנו זקוקים לשינוי ואת ההחלטה לעשות אותה. הכלים כבר שם, קיימים, ואני אנסה לספר ולהנגיש אותם בתקווה שאולי מישהו, אפילו אחד, ימצא בהם תועלת.