"אנשים לא רוצים להיות מיליונרים – הם רוצים לחוות את מה שהם מאמינים שרק מיליונרים יכולים להרשות לעצמם" ( טים פריס, 4 שעות עבודה בשבוע)
את הספר קראתי לראשונה לפני לא מעט שנים ואני זוכר שבאותה תקופה הוא עורר בי בעיקר לא מעט אנטיגוניזם, בעיקר כי הרגשתי שכל מה שטים פריס מדבר עליו, לא רלוונטי לחיים שלי, איזו עבודה כבר יש להעביר ל VA ? כבר לא עברנו את ההייפ הזה של שיווק רישתי ? איך בדיוק אני יכול לאפשר לי את כל הדברים שהוא כותב עליהם, הרי יש לי משפחה לדאוג לה ? מה, אני באמת יכול להשיג כל מה שאני רוצה ? הוא באמת הוא הפך לאלוף בקיקבוקס תוך חודש אימונים, וזכה בתחרות טנגו בטיול שלו בארגנטינה ? ואלה רק מקצת מהדוגמאות שבכנות, הקשו עלי לסיים את הספר.
לאחרונה, לקחתי שוב את הספר לידיים והתחלתי לקרוא אותו, הפעם בתודעה אחרת, תודעה יותר מפותחת, הגעתי למשפט הזה ששמתי בכותרת ופשוט נעצרתי בקריאה, בהיתי בו ואמרתי לעצמי, הוא צודק!
"מיליון דולר בבנק זו לא הפנטזיה. הפנטזיה היא החופש המוחלט בבחירת אורח החיים שהסכום הזה מאפשר כביכול. השאלה היא, אם כן, כיצד ניתן לזכות באורח החיים החופשי לחלוטין של מיליונרים, מבלי שיהיה לנו מיליון דולר? "
כדי לדייק עוד יותר את המשפט הזה, אני אשתמש במשהו ששמעתי מאיתן עזריה לגבי מטרות, יש מטרות ביניים, ויש מטרות קצה.
אם אני משליך את זה על מה שטים פריס כתב, מיליון דולר בבנק זו מטרת ביניים, החופש המוחלט שסכום כזה יאפשר – היא מטרת הקצה. ולמה חשוב להבדיל ביניהם ? מהסיבה הפשוטה, ברגע שאנחנו מצליחים לזקק את מטרת הקצה שלנו, יש סיכוי טוב שאנחנו יכולים להגשים אותה, בצורה כזו או אחרת, כבר עכשיו, גם אם לא השגנו את מטרת הביניים שלנו.
בחודשים האחרונים אני עוסק בדיוק המטרות שלי. כשהתחלתי את דרכי בעולם יזמות הנדלן והבניה החדשה בארה"ב, המטרה היתה לעזוב את עבודתי כשכיר בהייטק, אבל לאט לאט עלו השאלות:
רגע, זה תהליך ארוך של מספר שנים, ועד אז מה ? אשאר מתוסכל כשכיר בהייטק ?
ולמה אני בעצם רוצה לעזוב ולהיות יזם נדלן במשרה מלאה ? אני יודע מה לא טוב לי בהייטק, אבל האם זה ישתנה ברגע שאהיה יזם נדלן ?
היום אני מבין למה, כדי ש…
כדי שאוכל להשפיע יותר בעולם,
כדי שאוכל לחיות את אורח החיים שאני רוצה,
כדי שאהיה אדון לזמן שלי ולא תלוי ב X ימי חופשה שיש לי כשכיר,
כדי שאוכל לבלות זמן משמעותי עם אשתי והילדים,
ועוד…
עכשיו, כשמטרות הקצה ברורות, וזה לא בהכרח מיליון דולר בחשבון הבנק, אפשר לחזור למה שטים פריס כתב ולחשוב, איך אפשר לחיות את החיים שאנחנו רוצים כבר היום, גם אם עדיין לא השגנו את מטרת הביניים (מיליון דולר כדוגמה)?
האם אנחנו באמת צריכים הרבה כסף כדי לבלות זמן משמעותי עם המשפחה ?
אולי כרגע אין לנו אפשרות לעשות את טיול חלומותינו במזרח, אבל שבוע טיול ביעד קרוב, אפשר ?
איך כן אפשר לעשות דברים שהם חלק ממטרות הקצה שלנו כבר עכשיו ?
התחלתי את הפוסט כשכתבתי שבזמנו לא התחברתי לתוכן של הספר, אבל היום, בראיה אחרת של הדברים, אני מבים את המהות, ולדעתי זה אחד הדברים שטים פריס מנסה להעביר בספר, איך לחיות היום את החיים שאנחנו רוצים, כי זו המטרה, ולא המיליון דולר בבנק.
אז מה הן מטרות הקצה שלכם/ן ? למה אתם עושים את מה שאתם עושים ?
האם אתם חיים כאן ועכשיו ולא רק מתוך מחשבה על – יום אחד אני אעשה ?
אסיים, בברכת שנה טובה לעם הנפלא שלנו, עם של אריות, לחיילים האמיצים שיחזרו בשלום, רפואת הנפש ורפואת הגוף לכל הפצועים וכמובן בתפילה לחזרת החטופים במהרה, אמן.
מקסים